למה צריך לחגוג את יום האשה?
אני באמת חוגגת כפמיניסטית את ההישגים שלי כאשה.
העובדה שהיום הזה נקבע, זה בדיוק כמו שמישהו ישאל בעוד 10 שנים למה חוגגים את יום העצמאות? או למה חוגגים יום הולדת 80?
עדיין היה מאורע.
אנחנו מציינים בעקבות מאורע.
נכון שאנו חיים בעידן של עודף ועומס מידע, ואנחנו כבר מבחינות רבות מוצפים מאוד והרגישויות וההתרגשויות שלנו מהרבה מאוד דברים הולכות ופוחתות. אנחנו מתכהים.
זה כמו שיש כאלה שאינם חוגגים יום הולדת כי מה יש לציין את היום הזה? וישנם אנשי שטוענים שאין מה לחגוג ימי זיכרון כי יש מספיק ימי אבל...
זה מביא אותי תמיד להיזכר די ממקום של הכלה והתבוננות של האחר ולנסות להבין את השקפתו. שאני מאמצת את מחשבתי וכופה עליה שלא להיות שיפוטית, אלא ללכת ולצאת למרחב ולפתוח את המקום שלי, אז מתחזק ומהדהד בי בעוז המשפט של אמנון שמוש: שהמוח ממפה מנפה ומייפה, יש לנו נטייה מובהקת כבני אנוש לשכוח דברים. תכונה שגם מגינה עלינו.
בהקשר זה, אמרה נוספת אהובה עליי של הסופר אלי עמיר היא ש"האדם צריך להתאמץ לזכור לשכוח". בעידן בו אנו חיים אנחנו אפילו לא מתאמצים, זה קורה לנו תוך כדי תנועה בגלל הצפת מידע שמאיימת להטביע אותנו וקשה לנו לעצור רגע אחד על היום הזה, יום האישה הבינלאומי, ולהסתכל מה אנחנו מציינים בו.
אז מה אנחנו מציינים בעצם?
אנו מציינים את יום האישה הבינלאומי שנחגג בכל העולם כולו, שבו בעצם אנו נותנים כבוד לאותם הישגים שהושגו עי נשים לאורך ההיסטוריה.
כדאי לזכור כמה פרסי נובל קיבלו נשים לעומת גברים. עד 2014 זכו סך הכל 47 נשים בפרס נובל, מארי קירי קיבלה שני פרסים, וכל זה מתוך 876פרסים שחולקו עד שנת 2014... עובדה שממלאת אותי במחשבות איך משנים את זה???!!!
חשוב יותר מכל לזכור, שכנראה הסתכלות והתבוננות על דברים חורגים כנראה מתאימים יותר לדורות בוגרים ולא לדורות צעירים. הצעירים מאמינים שהם צריכים ויכולים להמציא את הכול.
שלמה המלך, החכם באדם כבר אמר ש"אין חדש תחת השמש" ועולם כמנהגו נוהג. קשה להגיד באמת מה פורץ דרך היום, מה באמת חדש ומה בסופו של יום הוא עוד ממה שכבר היה ("more of the same").
סימון דה בבואר, אחת הנשים שסללה את הדרך ושילמה מחיר כבד מאוד בחייה, השיגה את הזכות להשכלה. נשים אחריה, הצליחו להשיג את הזכות לבחור ולהיבחר. הזכות על גופנו הושגה רק בשנות ה80.
הנשים בימינו יודעות שיש להן את הזכות הלגיטימית מה לעשות בגופן. מול הצעירות המשוחררות ומעוררות פעילות הנושאות את נשיותן בלא היסוס אשר לא שמעו מעולם את המשפט "את לא נולדת אישה את נעשית אישה..." (סימון דה בבואר) , מתמודדות נשים רבות מתמודדות עם אונס וכפייה של גברים עליהן. אנו שומעים מידי יום על צעירות שנחשפות לברבריות ולחדירה לפרטיותן, במקומות עבודה ובכלל. מצב בלתי אפשרי.
החוויות הנשיות מעצבות אותנו כנשים.
אני רוצה להזכיר לכולנו כמה נשים בסביבה המידית שלנו, בארץ הדמוקרטית שוחרת החופש והמודרניות, פורצת הדרך מבחינה טכנולוגית, כמה נשים נרצחות בה מידי שנה על חילול כבוד המשפחה.
כמה נערות בגיל ביה"ס יש אשר פסגת שאיפותיהן היא רק להינשא ואני מצטטת את אחת מהן ששוחחתי עמה "כל מה שאני מאחלת לעצמי זה להתחתן עם מישהו וללדת ..".
מה קורה לנערות של בנות אלה? להתבגרות שלהן, ,מה קורה להן בתהליך מואץ כ"כ שלא נשאר להן זמן להתבונן על התהליכים שעוברים עליהן, שלא נדבר על פריצת הגבולות וחיפוש הדרך, על ההתכוונות של הדרך, על תהליכי קבלת ההחלטות שלהן....
כנראה שכל השאלות הללו, שמטרידות אותי ואת רבות מחברותי, חלקן מנהלות בכירות, שאני נפגשת איתן ביומיום, מתחילות בגילאים מאוחרים יותר, גילאי 30 פלוס, ואני מעיזה לומר שזה קורה אפילו רק בסביבות גיל ה40.
מצחיק מאוד שאני שואלת נשים כמה ישובים/רחובות יש על שמות נשים בישראל ורובן לא יודעות. יש כ30 כאלה, וזה לא ממש השתנה בעשור האחרון.
האם באמת אין נשים ראויות לציין? אף אחת לא מקדישה לזה אפילו רגע אחד של מחשבה. שגיליתי שבעיר מסוימת יש 3 רחובות ע"ש מורים משמעותיים נושאי דגל, שאלתי את עצמי ולמה אין ציון של מורות נושאי דגל ?
התשובה הרווחת היא בד"כ של חיוך, מבוכה, צחוק מבויש ואחריו שתיקה. כמעט ולא נוצר שיח, וכשאני רוצה לייצר שיח זה תמיד ממצב של התגוננות ומתקפה, למעט במקרים מסוימים של אנשים שהיו מוכנים לנהל שיח עמוק וחשוב של הנושא.
לפני מספר שבועות פגשתי אישה מרשימה, שסיפרתי לה שאני עוסקת בנושא העצמת נשים ופיתוח עסקי, היא ישר אמרה לי "אולי תבואי אלינו?". אותה אישה משרתת באחד החילות הכי חשובים בישראל בדרגה בכירה, ולטענתה יש עדיין קיפוח מובנה ומושרש שהן לא מצליחות לשנות אותו.
אין ספק שתפקידנו כנשים הא סיזיפי. תפקיד שהוא מלא אכזבות, מלא מהמורות, ארוך מפותל ומורכב. יחד עם זאת, אני עדיין נחושה בדעתי שבעזרת אומץ, כריזמה ועם המון שיתופי פעולה נשיים נוכל להפיק את המיטב מעצמנו, כנשים, כאימהות, כבנות זוג, כחברות וכקולגות. יחד נוכל ליצור חברה שמחנכת לערכים של שוויון מגדרי, חברתי, כלכלי ומלא אחריות להשתתת חיים מלאי תשוקה לדורות הבאים לנו.
אתכם בהצלחה שלכן,
ליאורה בית הלחמי
מנכ"ל Dynamic-Teams M&C
מומחית להעצמת נשים.
